רני לוי – עובד סוציאלי מטפל, פסיכותרפיסט ומנחה קבוצות
רני לוי – עובד סוציאלי מטפל, פסיכותרפיסט ומנחה קבוצות

מאמרים נוספים

  • מיקרו־אגרסיה במרחב הטיפולי: מפגיעה לצמיחה

    פרק זה דן בהשפעת אירועים מיקרו־טראומטיים על המטופל בטיפול נפשי. אירועים מיקרו־טראומטיים, מוגדרים כאופנות של אגרסיה. מיקרו־אגרסיה מופעלת שלא במתכוון ובאופן לא מודע כלפי המטופל מצד המטפל. ה פרק סוקר את התפתחות המושגים: טראומה, מיקרו־טראומה וכן מיקרו־אגרסיה , ומציג את האופן שבו שיח חברתי־פוליטי על אודות אלימות כלפי מיעוטים מוצא את מקומו ונוכח גם בקליניקה של הטיפול הנפשי. ה פרק מתאר ומדגים תצורות שונות של […]

  • ראיון רני לוי בבלוג "על החיים ועל המוות"

    רני השתתף בבלוג "על החיים ועל המוות" ודיבר על התמודדות עם אובדן ועל התמודדות משפחה עם מחלה. לשמיעת ההסכת לחצו כאן

  • רוורי על שיער

    "שיער זה לא חשוב ! שיער זה חשוב! לא חשוב! כן חשוב!" (אני ומיה, הבת שלי)   (הקדמה- שיער בכל מקום) שיער בכל מקום, בכל מקום בגוף ובכל מקום בעיר, חגיגת שיער לא מסודר, אי אפשר לברוח ממנו, קשה לאסוף ולזרוק, עף ברוח, כדורי שיער, העין נפגשת ברחוב, צורות וגוונים, מכוני יופי, מספרות, אקדמיות לשיער, תספורות, […]

  • פטישון בטיפול

    הקליניקה הנעה: מחשבות מהקליניקה ומהחצר בעקבות שיפוץ בדירה שלמעלה. | השיפוץ השיפוץ בדירה שמעל לקליניקה נגמר, אבל הקולות הריחות והרעד הקל הקבוע לאורך הגב, עדיין איתי. השיפוץ ארך מספר שבועות, אולי חודש, אני נמצא בקליניקה כמעט כל יום, הרגשתי את הימים חולפים…

  • לא הרגתי ג'וק

    התמורות והתהפוכות של החיים רק מעצימות את הדרישה שעלינו לדרוש מעצמנו: להיות בני אדם טובים. | למה לא הרגתי אותו? יעל כבר גססה, צהובה, כבד גמור, לא זזה כמעט מהמיטה ופתאום הוא מופיע, הולך במסדרון ליד חדר השינה. לא הרגתי אותו ועכשיו,…

  • כשאבא לבד הוא גם אמא לבד

    הורות יחידנית מציבה שפע של אתגרים, ובהם גם המבוכה המגדרית. | זמן מה לאחר מותה של בת הזוג שלי, ניגשה בתי, שהייתה אז בת חמש וחצי, אל בובה שהחלה בהכנתה עם אמה ואמרה, "עכשיו, לא יהיה לי עם מי להכין את הבובה…

  • All the Single Daddy's – גבר כהורה יחידני – היבטים מגדריים

    הרצאה בכנס: "גבריות ואבהות בתקופה של שינוי" – עוצמת הפגיעות הגברית, היחידה ללימודי המשך והשתלמויות, תוכנית ההכשרה להנחיית מעגלי גברים, 25 ביולי 2018.

  • ערב השקה לספרה של חני בירן, האומץ שבפשטות. 1.11.2015

    המשתתפים בערב ניסו כל אחד בדרכו להתמודד עם נושאים המופיעים בספר ולעבוד מולם, אולי אף להכיל אותם עבור השומעים באופן כזה או אחר. כל הדוברים, השיכים לתחנות שונות בחייה של חני, היללו ושבחו את הספר ואת הכותבת. נראה היה, לדבריהם, כי השכילה לשלב הבנה נהירה של תורתו של ביון עם תובנות תיאורטיות שלה ותיאורי מקרים מועילים. לפרש ולהוסיף על דבריו של הוגה מורכב ועשיר רבדים כביון זאת משימת חיים ונראה כי הספר אכן מחזיק בתוכו חיים שלמים של יצירה ושעוד היד נטויה

  • הילד מול מות אחד ההורים ממחלה קשה

    מוות של הורה הוא אחת החוויות הקשות עבור ילד. לילדים יש יכולת הסתגלות רבה. המוות של ההורה נתפס בעיניהם על פי גילם ובגרותם הנפשית. הוא מקבל ביטויים שונים בנפשם והם מביעים אותו בהתאם ליכולתם הרגשית, לפעמים באופן מילולי לפעמים דרך פעולות ולפעמים באמצעות יצירה. ננסה למצוא מילים לחוויה הקשה הזאת ולטפל בשאלות קשות העולות במצבים אלו

  • הילד וההורה החולה במחלה קשה

    כאשר מחלה קשה פוקדת את הבית ונשקפת סכנת חיים לאחד ההורים, הילדים מרגישים זאת ומגיבים. המצב החדש מציף את הבית בחרדה ומתח ודורש היערכות חדשה