השפעת ההנחיה בקו גבר-אישה על יחסי ההעברה בקבוצה טיפולית לנפגעי תקיפה מינית

(הרצאה מכנס הנחיית קבוצות אביב 2005)

תמר קרוק (MSW)

רן לוי (MSW)

מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ת"א (כתובת חסויה)

קבוצת הגברים נפגעי תקיפה מינית הינה הקבוצה היחידה בארץ המיוחדת לסוג אוכלוסיה זה. היא פועלת כשנה וחצי ומורכבת משישה חברים, אשר כולם נפגעו בילדות.

ברצוננו להראות כי למגדר המנחים בקבוצה זאת השפעה דומיננטית מאד על נושאים חשובים הקשורים בטיפול בנפגעי תקיפה מינית.

המגדר של המנחים תורם לעיצוב סוגי ההעברה של חברי הקבוצה, ומשפיע על הדרך בה תופסים החברים את המנחים ומשתמשים בהם. בספרות המקצועית נמצאו חילוקי דעות לגבי הנחיה של קבוצת נפגעים על ידי מנחים משני המגדרים. ניתן אף למצוא העדפה ברורה להנחיה של מטפלות נשים לקבוצות נשים.

הנושאים הבאים לידי ביטוי ועיבוד עקב ההנחיה של גבר ואישה הם: אמון בסיסי, הרגשת בטחון בקבוצה, מיניות, התמודדות עם רגשות של זעם ואלימות וכן היכולת לתיקון ושינוי במסגרת הקבוצה.

הגברים בקבוצה מתיחסים למנחים באמצעות ההשלכותיהם על יצוגי גבריות ונשיות סמכותיים.

היחסים הדומיננטיים בתחילת הקבוצה היו של אב או גבר מאיים היכול לפגוע אך גם להגן, בעוד המנחה נתפסה כאם שומרת ומגוננת אך גם מאכזבת ומפקירה. מאוחר יותר נתפס המנחה הגבר כדמות המאפשרת התמודדות עם ביטוי כעסים ותחושות חוסר בטחון בעוד המנחה האישה הפכה לבת זוג ולא רק לאם וכן לסמכות לשם בדיקת ההבדל בין השפעות של תקיפה מינית על גברים לעומת נשים.

חלק מהמשתתפים הרגישו ביטחון לנוכח המצאותה של מנחה אישה בחדר וחלק חוו בושה וקושי להפתח ליד אישה. עוד הוזכרה המנחה כזאת המרסנת את האלימות והבוטות הניכרת יותר בקבוצת גברים ללא נוכחות נשית.

המטופלים זקוקים לנוכחות הנשית שאותה הם חווים כמאפשרת פתיחות ריגשית לצד הנוכחות הגברים המקנה תחושת בטחון לצד איום, שכן נפגעו מגברים. כמו כן יושם דגש על השפעות ההעברה הנגדית של המנחים על התפתחות הקבוצה.