יחסי קבוצה-מנחה בקבוצת נשים באמצע החיים

(הרצאה מכנס הנחיית קבוצות אביב 2005)

מגיש: רני לוי (MSW)

מקום עבודה: בית חולים איכילוב, מרפאה פסיכיאטרית.

קבוצות טיפוליות הן חלק ממארג אפשריות הטיפול המתקיימים במרפאה ציבורית. האוכלוסיה הממוינת אל הקבוצה הטיפולית העונה לשם "אמצע החיים" מורכבת ממטופלים בין הגיל 45 ל – 60 אשר סובלים מדכאון ומאופינים בהפרעות אישיות שונות. עקב העובדה כי יותר נשים פונות לטיפול מרפאתי, נוצרה קבוצה המורכבת מנשים בלבד. בקבוצה כ – 8 נשים. משך הקבוצה הנו שנה אחת עקב אילוצי מרפאה.

הנושאים העולים בקבוצה הם:

• קשר המטופלות עם הוריהן: חלק מהנשים איבדו הורים וחלקן מטפלות בהוריהן. יחסים מורכבים של דאגה לצד כעס על ההורים יחד עם חרדה מהגיל המתקדם והולך באים לידי ביטוי בקבוצה.
• קשר המטופלות עם ילדיהן: רב הנשים הנן אמהות לילדים מתבגרים או מבוגרים. הקושי בנפרדות מהילדים לצד הדאגה לשלומם ועתידם עולה בקבוצה ומדוברת בין החברות.
• קשר המטופלות עם בני זוגן: חלק מהנשים נשואות וחלקן גרושות או רווקות. התמודדות עם מערכות יחסים ארוכות ואם פרדות מבני זוג ויחס אמביוולנטי של הזדקקות לקשר לצד אכזבה ממערוכות יחסים בא לידי ביטוי בשיתוף בין הנשים.
• קשר המטופלות עם גילן: אמצע החיים מאופין בהתמודדות עם שינויים פיזיולוגים שונים והתמודדות עם ראשית הזקנה ומחלות.

מתוך הנושאים השונים עולה טראנספרנס המטופלות למנחה. המנחה, גבר הצעיר מהן, נתפס בשלל יצוגים והשלכות על ידי המטופלות. אפשר לראותו כבן זוג פוטנציאלי, בן קטן, בן זוג נוטש, בעל הידע הסמכותי, ואף הורה שאפשר לתלות בו תקוות. יצוגים והשלכות אלו מאפשרים עיבוד ריגשי סביב הנושאים שנזכרו קודם לכן, דרך מערכת היחסים עם המנחה המשמש כמיכל להשלכות השונות של המטופלות עליו.

היחודיות של עבודה עם נשים באמצע החיים עם מנחה יחיד גבר צעיר יכלה להוות מכשול ולצור מרחק וחוסר אמון בין הקבוצה למנחה. עבודת ההכלה מאפשרת עיבוד ריגשי סביב תמות חשובות לחיי המטופלות. השוני בין המנחה לחברות הקבוצה הוא שמאפשר את סיטואציית ההכלה ועיבוד התוכן הריגשי הנזכר.